#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פירש ריו""ח, מהם חמת, רקת, וכינרת?<br>ומה הקשה רבא ומה פירש?<br>ומה הוסיפו ר' ירמיה ורבה?"	"<u>ר' יוחנן:</u><br>חמת - טבריא, ועל שם חמי טבריא.<br>רקת - ציפורי, דמידליא כרקתא דנהרא.<br>כינרת - זו גינוסר, שמתוקים פירותיה כקול הכינור.<br>והקשה רבא דרקת זו טבריא, כמו שאומרים בהספד גדול הוא בשש""ך (בבל באתב""ש) ושם לו ברקת. ואוי נא לה אמרה רקת.<br>אלא חמת זו גרר, ע""ש חמי גרר.<br>רקת זו טבריא, שריקנים שבה מלאים מצוות כרימון.<br>ור' ירמיה אמר דרקת שמה, וקרויה טבריא שיושבת בטבור א""י.<br>ולרבה קרויה טבריא משום שטובה ראייתה."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""קטרון זו ציפורי."" א""כ למה נקראת ציפורי?<br>ומה הקשו ע""ז בגמ' מזבולון, ומה תירצו? והיכן דקדקו כהתירוץ?"	"שיושבת בראש ההר וגבוהה כציפור.<br>והקשו דקטרון בחלק זבולון, וא""כ למה התרעם על חלקו. והרי יש שם גם זבת ודבש בחלק גדול ביחס לא""י.<br>ומשנינן דמ""מ שדות וכרמים עדיפא ליה, ודכתיב, זבולון עם חרף נפשו למות, ונפתלי על מרומי שדה. דהוא חרף נפשו משום דנפתלי על מרומי שדה."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה התרעם זבולון על חלקו?<br>ומה השיבו הקב""ה?"	"שאחיו קבלו קרקע, והוא ימים ונהרות. אחיו שדות וכרמים, והוא הרים וגבעות.<br>וא""ל הקב""ה שכולם צריכים לו ע""י חילזון.<br>ובע""כ יתנו דמים, דמי שאינו נותן דמים לא תצליח הצביעה שלו."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דרשו על ""והיה כאלוף ביהודה וכעקרון ביבוסי""?"	אלו תריאטאות וקרקסאות שבאדום, שעתידים שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים.	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אין להאמין בעניין קיסרי וירושלים, ומה להאמין?<br>ומנ""ל? (2)"	חרבו שניהם, או ישבו שניהם אל תאמן.<br>אחת יושבת ואחת חריבה תאמן.<br>שנאמר אמלאה החרבה.<br>ונאמר ולאום מלאום יאמץ.	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי 'זממו אל תפק'?	"זו גרממיא של אדום, שאלמלא יוצאים מחריבים כל העולם. ויש להם שס""ה מלכויות, ובכל יום נלחמים אלו באלו והורגים אחד, והם עסוקים למנות להם ראש."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר לך אדם יגעתי ומצאתי, לא יגעתי ומצאתי, יגעתי ולא מצאתי, האם להאמין?<br>פרט בדברי תורה לחדודי ולגירסא, ובמילי דעלמא!	"בדברי תורה לחדודי, יגעתי ומצאתי תאמין, אידך לא תאמין.<br>בעיסקא ותורה לגירסא סיעתא מן שמיא היא. (ויש יגע ואינו מוצא, רש""י)."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם קראו את המגילה או נתנו מתנות לאביונים או עשו ד' פרשיות באדר ראשון, האם צריכים לעשות גם באדר שני? (3)<br>ומה לכו""ע נוהג בשניהם?<br>ומתני' כמאן?<br>ואיך ההלכה?"	"לת""ק - כל המצוות הנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה.<br>לר""א בר""י בשם ר""י - הכל נוהג בראשון.<br>לרשב""ג בשם ר""י - הכל נוהג בשני.<br>ולכו""ע הספד ותענית נוהג בשניהם.<br>ולמתני' אין בין אדר הראשון לשני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. ואמרינן דאתיא כת""ק דחוץ ממקרא מגילה, ור""ל דה""ה מתנות לאביונים התלויים בה.<br>א""נ דאתיא גם כרשב""ג. ומתני' איירי רק ביום י""ד, ולא בסדר פרשיות.<br>והלכה כרשב""ג."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי תנאי בדעת ר' יוסי אי מקרא מגילה דווקא באדר שני או גם בראשון. מה טעם מחלוקתם? (2)<br>ול""ל תרי קראי? ומה עביד אידך תנא בהאי קרא?"	"א. פליגי אי בכל שנה ושנה ללמד שבאדר הסמוך לשבט, ומשום דאין מעבירים על המצוות. או ללמד שאדר הסמוך לניסן, ומשום מיסמך גאולה לגאולה.<br>ב. מ""ד סמוך לניסן דכתיב השנית. ומש""ה לא אמרינן אין מעבירים על המצוות. והא דלא סגי בקרא דהשנית, דלא נימא גם בראשון וגם בשני, קמ""ל בכל שנה ושנה.<br>ואידך מ""ד ס""ל דהשנית אתי למימר שתחילה תיקנו בשושן ולבסוף בכל העולם."	מגילה דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו סתירה אי אל תתחר במרעים אומר שלא להתגרות ברשעים בעוה""ז, או שיתגרה בהם, ורק שלא יתחר בהם להיות כמותם.<br>מה התירוץ? (3)"	במילי דידיה אל תתחר. במילי דשמיא תתחר.<br>בצדיק גמור תתחר, שאינו גמור אל תתחר. שנאמר בבלע רשע צדיק ממנו, צדיק ממנו בולע, צדיק גמור אינו בולע.<br>כאן כהשעה משחקת לו, כאן כשאינה משחקת לו.	מגילה דף ו		
